איך לזכור מילים באנגלית למבחן ולהכתבה: מדריך להורים

הבעיה היא בדרך שבה מתרגלים

הילד קורא את הרשימה, הכול מרגיש מוכר, המבחן עובר - ושבועיים אחר כך המילים נעלמות. זה לא אומר שהוא לא התאמץ. קריאה חוזרת פשוט לא בודקת היטב מה יישאר בזיכרון.

קריאה חוזרת גם מרגישה קלה יותר משליפה, ולכן קל לבלבל בין נוחות לבין למידה. בניסויים, לומדים ניבאו שיזכרו יותר דווקא אחרי השיטה החלשה. אין צורך בעוד סיבוב של אותה רשימה; צריך להשתמש בדקות אחרת.

שלב 1: בחרו מעט מילים

שלושים מילים לשבוע נשמעות כמו יעד טוב, אבל קשה לתת לכל אחת מהן ניסיון אמיתי. התחילו בשש מילים, ורק אחר כך הוסיפו עוד קבוצה לפי מה שהילד זוכר.

חפשו שני דברים:

• משהו שאפשר לראות. door, cup וhand נותנות לילד תמונה מוחשית. אפשר להשאיר את important וreason לשלב אחר.
• מילים ששייכות לאותו מקום. שישה חפצים באותו חדר נותנים לילד קשר שאפשר לחזור אליו; שש מילים אקראיות נותנות פחות.

שש רשימות מוכנות לפי העיקרון הזה נמצאות בדפי אוצר המילים: חיות, אוכל, הבית, בית הספר, הגוף ומשפחה.

שלב 2: הוסיפו קול ותמונה

מילה שהילד ראה רק על הדף עלולה להישאר קשורה לכתיב. הוא יזהה אותה בעיניים, אבל לא בהכרח יבין כשישמע אותה או יצליח לומר אותה.

אמרו את המילה או השמיעו את קטע ההגייה, ובמקביל הצביעו על תמונה או על החפץ. זה היישום הפשוט של קידוד כפול אצל פייביו: כשאומרים cup, כדאי לראות או להחזיק כוס, לא רק להעתיק את האותיות.

קטעי ההגייה בדפי הנושא הופקו בסינתזה, ואדם האזין לכל אחד מהם ואישר אותו לפני שנכנס לאפליקציה. אפשר להפעיל אותם כאן בדפדפן.

שלב 3: כסו את התרגום

אם אתם עושים רק דבר אחד מהמדריך הזה, עשו את זה.

תרגום פתוח הוא קריאה. כשהתרגום מכוסה והילד מנסה להיזכר לפני שפותחים אותו, זה תרגול שליפה. הניסוי מ־2008 לא בדק בדיוק את התרגיל הביתי הזה, אלא מה קורה אחרי שמילה כבר נשלפה נכון פעם אחת: מי שהמשיכו להיבחן עליה זכרו 80% אחרי שבוע, לעומת 36% אצל מי שהמשיכו ללמוד אותה מחדש. המסקנה המעשית היא לתת לזיכרון לעבוד לפני שמסתכלים שוב.

שלושה דברים שכדאי לזכור:

1. תנו לו לנסות. ניסיון שלא הצליח ואחריו תשובה נכונה עדיין נותן לזיכרון עבודה. חכו חמש שניות לפני שאתם עוזרים.
2. החליפו כיוון. אנגלית→עברית בודק זיהוי של מילה שנשמעת או נראית. עברית→אנגלית דורש להפיק אותה מהזיכרון. אלה שני תרגילים שונים.
3. אל תפסיקו מיד אחרי הצלחה. בניסוי של 2008 הקבוצה שהמשיכה להיבחן על מילים שכבר ידעה הייתה זו שזכרה יותר.

שלב 4: פזרו את החזרות

כמה סבבים קצרים על פני ימים עשויים לעבוד טוב יותר מסבב ארוך ביום אחד. במטא־אנליזה של ספדה ועמיתיו מ־2006, שכללה 254 מחקרים, נמדדה זכירה של 47% כשהחזרות פוזרו, לעומת 37% כשהן היו רצופות, בתנאי תרגול דומים.

אין מרווח שמתאים לכל ילד ולכל מילה. הלוח הבא הוא רק התחלה סבירה, לא חישוב אופטימלי:

• בהתחלה - הציגו קול, תמונה ומשפט, ואז הסתירו את התשובה ובקשו ניסיון ראשון.
• בסבב הבא - חזרו אחרי הפסקה קצרה. אם הילד נזכר בקלות, האריכו את המרווח; אם לא, הקדימו אותו.
• בהמשך - תנו למילה יציבה לחכות יותר, והחזירו מילה קשה לפי הצורך.

זה כל הרעיון: מילים קשות פוגשות את הילד שוב מוקדם יותר, ומילים קלות מקבלות זמן. כך אפשר להימנע מחזרה מיותרת על כל הרשימה. למה פיזור החזרות עוזר.

איך מאייתים מילה באנגלית בלי להעתיק?

אחרי ארבעת השלבים אפשר להוסיף תרגול כתיב: שומעים את המילה, אומרים אותה בקול, מכסים את הכתיב, כותבים מהזיכרון ומשווים למקור. ידיעת המשמעות וידיעת האיות הן שתי משימות שונות; ילד יכול לדעת ש־window היא חלון ועדיין לא לזכור את סדר האותיות.

1. התחילו בקול. השמיעו את המילה ובקשו מהילד לחזור עליה לפני שהוא רואה את האותיות.
2. הציגו ואז כסו. תנו כמה שניות להסתכל בכתיב, הסתירו אותו ובקשו לכתוב. העתקה פתוחה מתרגלת את היד; כתיבה אחרי כיסוי בודקת מה נשאר בזיכרון.
3. השוו ותקנו רק את החלק החסר. אם נכתבה windoe, סמנו את הסיום -ow ונסו שוב אחרי הפסקה. אין צורך להעתיק את המילה עשר פעמים ברצף.

כך אפשר להתכונן למבחן או להכתבה באנגלית בלי לוותר על המשמעות וההגייה.

שלוש טעויות נפוצות

• ללמד באותו יום מילים דומות. bread וbed עלולות להתערבב. הפרידו ביניהן וחזרו בקצב שהילד מצליח בו.
• להסתפק בסימון ובסיכום. בסקירה של דנלוסקי ועמיתיו מ־2013 שתי הטכניקות קיבלו דירוג נמוך. הן יכולות לעזור לסדר חומר, אבל לא מחליפות ניסיון להיזכר.
• להמשיך עד שנמאס. סבב קצר שמסתיים לפני עייפות עדיף על תרגול ארוך שהילד יתחיל להימנע ממנו.

כשהרשימה גדלה

אפשר לנהל שש מילים על דף. כשיש מאות מילים, קשה לזכור מתי כל אחת צריכה לחזור, גם אם שיטת העבודה ברורה.

מילה מיאו נועדה לטפל בחלק הזה: לוח נפרד לכל מילה לפי FSRS, ותרגול שליפה בתוך משחק שאנחנו מנסים להפוך לנעים לחזרה. כך זה עובד, וכאן רואים את המשחקים. אם אתם עוד בוחרים כלי, הנה רשימת בדיקה לאפליקציה ללימוד אנגלית לילדים.

מקורות

1. Karpicke, J. D., & Roediger, H. L. (2008). The critical importance of retrieval for learning. Science, 319(5865), 966–968. doi:10.1126/science.1152408
2. Cepeda, N. J., Pashler, H., Vul, E., Wixted, J. T., & Rohrer, D. (2006). Distributed practice in verbal recall tasks: A review and quantitative synthesis. Psychological Bulletin, 132(3), 354–380. doi:10.1037/0033-2909.132.3.354
3. Dunlosky, J., Rawson, K. A., Marsh, E. J., Nathan, M. J., & Willingham, D. T. (2013). Improving students' learning with effective learning techniques. Psychological Science in the Public Interest, 14(1), 4–58. doi:10.1177/1529100612453266
4. Paivio, A. (1991). Dual coding theory: Retrospect and current status. Canadian Journal of Psychology, 45(3), 255–287. doi:10.1037/h0084295